שידורי רדיו דיגיטליים בישראל - או לא?


המכרז וכשלונו
בעקבות ההחלטה של משרד האוצר לקיים מכרז לחברת תשתית שתהיה אחראית לביצוע שידורי הרדיו הדיגיטליים שלא יכלול את חברת בזק ובהוראת משרד התקשורת הופסקו במהלך 2007 שידורי הניסיון ב DAB.
המכרז, שסגירתו נדחתה מספר פעמים בשל מיעוט מתעניינים נכשל בסופו של דבר כשהתברר בסוף חודש מרץ 2009 שאף מועמד לא הגיש הצעה. בכך נסתם הגולל להפעלת שידורים כאלה בישראל לתקופה בלתי ידועה.

פרטי המכרז

ב 4 ביוני 2008 הכריז משרד התקשורת על פרסום מכרז להקמת תשתית להפצת שידורי רדיו דיגיטליים בתקן +DAB . ההודעה באה בסימה של עבודת הכנה ממושכת שארכה שלוש שנים בעקבות החלטת ממשלה להפעיל שידורי רדיו וטלוויזיה דיגיטליים במדינה. הצפיפות הבלתי נסבלת בתחום התדרים הנוכחי ושטחה המצומצם, יחסית, של מדינת ישראל לא מאפשרים הוספת תחנות נוספות ב FM כך שההחלטה להוספת רדיו דיגיטלי רב-ערוצי היתה הברירה היחדיה למעשה.
המכרז הוא למפעיל כלל-ארצי המבוסס על שיטת בנה-הפעל-העבר (BOT - build-operate-transfer .
בשלב ראשון תכלול מערכת ההפצה של שידורי ה +DAB שלושים וששה ערוצי רדיו בקצב 48 או 64 kbps ואחר כך חמישים וארבעה ערוצים.

התוכנית הבסיסית מדברת על מערכת תדר יחיד ( SFN - single frequency network) אבל תידון גם אפשרות להקים מערכת משולבת רב-תדרית MFN/SFN .
תקופת הזכיון למפעיל התשתית היא 14 שנה.
בהכירה בחוסר הבהירות הכלכלית של הפרוייקט ומורכבותו מבחינת החזר ההשקעה למפעיל שייבחר ולערוצים שישדרו בו החליטה הממשלה לאשר הנחות לגופי השידור מבחינת עלויות המעבר לשידורים דיגטליים שתקטן במשך ארבע השנים הראשונות להפעלת השידורים ולהעניק סכום של עד 23 מליוני שקלים לחברת התשתית.

מבחינת הדרישות הטכניות הבסיסיות קובע המכרז שנדרשת קליטה עירונית בעצמה של 66dB (uV/M), עם רמת הגנה 3 לפי הנחיות PRC2006 ,עצמת קליטה של 60 dB (uV/M) בכבישים בין-עירוניים ושל 40dB (uV/M) באזורים כפריים.

המערכת צריכה לפעול בתוך 12 חודשים מהענקת הזכיון ולהגיע לכיסוי 80% מאזורים עירוניים בהםמתגוררים 20,000 תושבים ול 80% של כיסוי בכבישים בין-עירוניים והאוכלוסיה הכפרית

לאחר ששה חודשים נוספים , הכיסוי צריך להגיע ל 90%, 85% ו 90% בהתאמה ולעלות ל 98% , 90% ו 95% לאחר 23 חודשים.

התוכנית מדברת על שלושה סוגים של אתרי שידור : אתרים מרכזיים עם עצמת שידור גבוהה מ 500 ואט , אנטוות של 10-dBi ותרני שידור הגבוהים מ 60 מטרים ; אתרי שידור בינוניים בעצת שידור שתנוע בין 100 ל 500 ואט , אנטנות שבין 6-8-dBi ותרני שידור בגובה מירבי של 30 מטרים ; אתרים קטנים מסוג "סותמי פערים" - gap-filler עם עצמת שידור מתחת ל 100 ואט , אנטנות של 3-dBi ותרנים בגובה שינוע בין 10- 15 מטרים.

בסופו של דבר - הרבה דיבורים וכשלון טוטלי בועדת המכרזים. לפי מידע שפורסם בתקשורת, אף גוף מסחרי לא הגיש בסופו של דבר הצעה ......

לקראת הפעלת שידורים

מפת שידורי ה FM במדינת ישראל נהייתה דחוסה עד מאוד בשנים האחרונות. נוסף לשידורים של קול ישראל וגלי צה"ל נוספו התחנות האיזוריות ותחנות רדיו רבות הפועלות בתחומי הרשות הפלסטינית. בנוסף , פועלים כיום בתחום ה FM הישראלי ערוצי רדיו פירטיים. כל אלה גורמים לצפיפות תדרים בלתי אפשרית שלעיתים רבות מסוכנת לגורמים אחרים כמו התעופה האווירית, המשתמשים בתדרים סמוכים לתדרים האזרחיים. על כן , רק טיבעי שמדינת ישראל תהיה בין המדינות הראשונות לעבור לשידורי רדיו קרקעיים סיפרתיים . חברת בזק אימצה את העיקרון של שידורי רדיו סיפרתיים קרקעיים כבר בשנת 1996 . בבזק החליטו על שידורי DAB בתחום VHF ולא ב L band ובצדק , בגלל שתחום L band שמור בארץ לשמושים אחרים והוא גם פחות אפקטיבי , כפי שהתברר משידורי DAB בגרמניה ובאיטליה. במדינת אלה נחלו שידורי DAB בתחום L band כשלון חרוץ בתחום זה וגם גרמו לעיכוב ממושך בכנסית שידורי הרדיו הדיגיטליים לתודעת הציבור ( בנוסף לגורמים רבים אחרים) . בזק הפסיקה את שידורי הנסיון בשנת 2007, כשנודע בשנת 2007, שעל פי שמשרד התקשורת ומשרדה אוצר החליטו לחסום בפני חברת בזק את הגישה להשתתף במכרז להפעלת תשתית ההפצה של שידורי הרדיו הדיגיטליים בישראל, הופסקו שידורי הנסיון.

תקינה

בישראל אומץ התקן החדיש ביותר שאושר בשלהי שנת 2006 ומוכר כ +DAB
יתרונותיו של התקן החדש מאפילים על התקן הקודם, שאומץ במדינות מסוימות באירופה ש"נתקעו" איתו וייאלצו להתחיל בנדידה הדרגתית לתקן החדש תוך ביצוע שידורים בשני התקנים במקביל.
יתרונותיו של התקן המשופר כוללים שידור רדיו באיכות אודיו טובה מאוד תוך ניצול מופחת בהרבה של רוחב הפס הנחוץ לשידור זהה בתקן DAB הישן. מכאן , שניתן למעשה להגדיל באופן ניכר את מספר הערוצים שיכולים לשדר באותו רוחב פס עד כדי פי ארבע . היתרון בא לידי ביטוי גם בעלויות של התחנות עצמן כשהן באות לשלם עבור השימוש ברוחב הפס הנחוץ לצורכי שידור והקהל יוצא נשכר מהיצע מוגדל באופן ניכר.

חקיקה

בחודש מרץ 2005 אישרה הכנסת את חוק התקציב לשנת 2005. במסגרת חוק זה אושר גם חוק ההסדרים הקובע הפעלת שדורי רדיו ספרתיים קרקעיים ולוויניים במדינה. על פי החוק, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו תהיה אחראית על ממוש החוק. לפיכך הרשות חייבת לקיים עד 31 בדצמבר 2005 את המכרזים הבאים : מכרז לחברת תשתית שדור ,אשר תקים ותפעיל את מערך המשדרים
באמצעותם ניתן יהיה לקלוט את שדורי הרדיו הספרתיים במדינה. מכרז לרשיונות שדור ליזמים המעוניינים להקים תחנות רדיו ולשדר אך ורק שדורים ספרתיים קרקעיים לחלק רשיונות שדור ליזמים המעוניינים להקים לשדר חבילות ערוצי רדיו ספרתיים באמצעות לווין.

היו זמנים... רשיון לאחזקת מקלט רדיו מהשנים 1959-1961

 
גודל טקסט הקטן טקסט הגדל טקסט טקסט רגיל
site search by freefind




מפת הכיסוי של רשת המשדרים הנסיונית שהקימה בזמנו חברת בזק . הרשת לא פעילה כיום. ניתן להגדלה



תחנת השידור איתנים - בזק בהרי ירושלים




מבוא
מבוא לשידורים
דיגיטליים

מילון מונחים בנושא שידורים דיגיטליים

עדכוני האתר Newsletter
טלוויזיה דיגיטלית : בעולם / בישראל - עידן - ערוצים ישראליים דיגיטליים נגישים - בעיות קליטה של השידורים הדיגיטליים של עידן
DTT/DVB-T Digital TV in Israel


שידורי מולטימדיה
DVB-H , MediaFLO קרקעיים ניידים
DMB , DVB-H , MPH ,
MediaFLO
A-VSB

חדשות ציוד / קישורים
רדיו
טלוויזיה
DVB-H, DMB
יצרנים ומפתחים

תקינה ורגולאציה תערוכות אירגונים
קשר ומערכת
אודות האתר
יצירת קשר
about this site
contact us
עדכוני האתר Newsletter
תנאי השימוש באתר