מה זה שידורי רדיו ב AM STEREO ?

שידורי רדיו AM סטריאו הם ניסיון להביא את חווית השמע הסטריאופונית, המוכרת מ-FM, גם לתחום הגלים הבינוניים (AM). באופן מסורתי, שידורי AM מבוצעים במונו בלבד, מה שמגביל את איכות השמע שלהם, במיוחד למוזיקה.

הרעיון מאחורי AM סטריאו:

המטרה של AM סטריאו הייתה לאפשר לתחנות AM לשדר בשני ערוצים נפרדים (שמאל וימין), בדומה ל-FM סטריאו, אך בשיטה שתהיה תואמת למקלטי AM רגילים (מונו). כלומר, מקלט AM מונו אמור היה לקלוט את שידור הסטריאו כשידור מונו רגיל, בעוד שמקלט AM סטריאו מיוחד יוכל לפענח את שני הערוצים.

האתגרים והפתרונות (השונים):

הבעיה העיקרית היא שאפנון משרעת (AM) נוטה להיות רגיש יותר לרעשים והפרעות מאשר אפנון תדר (FM). בנוסף, שידור סטריאו דורש "שטח" נוסף בספקטרום התדרים של השידור.

במהלך השנים פותחו מספר שיטות שונות לשידור AM סטריאו, אך אף אחת מהן לא הפכה לתקן עולמי אחיד ודומיננטי, בניגוד ל-FM סטריאו. בין השיטות העיקריות היו:

Motorola C-QUAM (Compatible QUadrature Amplitude Modulation) : זו הייתה השיטה הנפוצה ביותר (בעיקר בצפון אמריקה). היא שידרה את אות המונו (L+R) באפנון AM רגיל, ואת אות ההפרש (L-R) באפנון פאזה או אפנון ריבועי אחר על גבי גל נושא משנה. שיטה זו נחשבה לתואמת למקלטי מונו.

Kahn/Hazeltine ISB (Independent Sideband): שיטה זו ניצלה את שתי "צדדיות הפס" (Sidebands) של שידור ה-AM כדי לשדר את ערוץ שמאל על צד פס אחד ואת ערוץ ימין על צד פס אחר.

Magnavox, Harris, AccuPhase: אלו היו שיטות נוספות שניסו לפתור את האתגרים בדרכים שונות.

מדוע AM סטריאו לא הצליח כמו FM סטריאו?

חוסר בתקן אחיד: ריבוי השיטות הלא תואמות גרם לכך שיצרני רדיו לא יכלו לייצר מקלטים שיכולים לקלוט את כל שידורי ה-AM סטריאו. מאזין שקנה רדיו תומך בשיטה אחת לא יכול היה בהכרח להאזין לתחנה ששידרה בשיטה אחרת.

בעיות איכות: למרות הסטריאו, שידורי AM עדיין סבלו מאיכות שמע נמוכה יותר בהשוואה ל-FM, בעיקר בגלל רגישות גבוהה יותר לרעשים סטטיים והפרעות, ורוחב פס נמוך יותר. הרעשים הללו פגעו בחווית הסטריאו.

עליית FM: במקביל לפיתוח AM סטריאו, שידורי FM סטריאו כבר היו קיימים וצברו פופולריות רבה בזכות איכות השמע העדיפה שלהם וחוסר הרגישות לרעשים.

הגבלות רוחב פס: רוחב הפס המוגבל של ערוץ AM הקשה על שידור סטריאו איכותי באמת, מכיוון שאיכות הסטריאו תלויה במידע רב יותר.

המצב כיום:

כיום, שידורי AM סטריאו הם נדירים למדי. רוב תחנות ה-AM בעולם ממשיכות לשדר במונו. תחנות רדיו שרוצות להציע איכות שמע גבוהה וסטריאו עברו בדרך כלל לשידור ב-FM, או עברו לטכנולוגיות דיגיטליות כמו DRM (Digital Radio Mondiale) עבור שידורים ארוכי טווח.

לסיכום, AM סטריאו היה ניסיון מעניין לשפר את חווית ההאזנה ברדיו AM, אך בגלל היעדר תקן אחיד והיתרונות המובהקים של FM סטריאו, הוא מעולם לא זכה לתפוצה רחבה.

עדיין קיימות מספר תחנות המשדרות ב-AM סטריאו ברחבי העולם. השיטה הנפוצה ביותר, במיוחד במקומות שבהם זה היה נפוץ יותר, היא C-QUAM של מוטורולה.

לפי המידע העדכני, אתה יכול למצוא שידורי AM סטריאו, בדרך כלל בשיטת C-QUAM, במקומות הבאים:

קנדה: אימצה את C-QUAM כתקן שלה, ועדיין יש בה מספר תחנות המשדרות בסטריאו AM.

יפן: אימצה אף היא את C-QUAM וקיימות בה תחנות AM סטריאו.

אוסטרליה: גם באוסטרליה C-QUAM הוכרז כתקן, וניתן למצוא תחנות כאלה.

ארצות הברית: למרות שב-2001 רוב תחנות ה-AM סטריאו הפסיקו לשדר כך, עדיין ישנן תחנות בודדות שמחזיקות בציוד הדרוש ויכולות לשדר בסטריאו, ולעיתים עושות זאת. חלק ממקלטי HD Radio חדשים יותר מסוגלים לפענח אותות C-QUAM.

הפיליפינים ודרום קוריאה: הרשימות מראות מספר תחנות במדינות אלה המשדרות ב-AM סטריאו.

פנמה: קיימת לפחות תחנה אחת שמופיעה כמשדרת AM סטריאו.

להלן ניתוח של איכות השמע של שידורי AM סטריאו (בתקן ה-C-QUAM* שאומץ בארה"ב):

בארצות הברית, איכות השמע של AM סטריאו היא מעין "קלאסיקה אבודה". בתנאים טכניים מושלמים, הצליל יכול להישמע קרוב להפליא לזה של FM, אך תנאים אלו נדירים בהאזנה יומיומית מודרנית.

להלן ניתוח איכות הצליל והסיבות לכך:

1. פוטנציאל לנאמנות גבוהה (High-Fidelity)

במעבדה או בסביבה נקייה מהפרעות, ה-AM סטריאו מסוגל להגיע לאיכות גבוהה:

• תגובת תדר - Frequency Response: בעוד ששידורי AM רגילים מוגבלים לרוב ל-5 kHz (מה שיוצר צליל "עמום" כמו בטלפון), תחנות AM סטריאו מסוגלות טכנית להגיע לתדרים של עד 15 kHz. זה מעניק לצליל את החדות והפרטים הגבוהים שבד"כ מזוהים עם FM.

• הפרדת סטריאו - Stereo Separation : הטכנולוגיה מציעה הפרדה אמיתית בין ערוץ ימין ושמאל (כ-20–30 דציבלים), מה שיוצר בימת סאונד תלת-ממדית במוזיקה ובשידורי ספורט חיים.

2. בעיית "העמימות המודרנית"

רוב האנשים כיום לא זוכים לשמוע את הפוטנציאל האמיתי של AM סטריאו בגלל החומרה (מקלט הרדיו):

• רוחב פס של המקלט - Receiver Bandwidth : כדי למנוע הפרעות מתחנות שכנות, מקלטי AM מודרניים הם "צרי פס" (narrow-band), כלומר הם חותכים בכוונה את התדרים הגבוהים. גם אם התחנה משדרת בסטריאו באיכות גבוהה, רדיו פשוט ברכב או רדיו נייד יפיקו צליל קופסתי ומשעמם.

• תקני A-MAX: בשנות ה-90 הוכנס תקן בשם A-MAX עבור מקלטי AM איכותיים (של חברות כמו Sony, GE ו-Denon). אם תמצאו מקלט וינטג' בתקן זה, איכות השמע תהיה טובה משמעותית.

3. רעשים והפרעות

החולשה הגדולה של AM סטריאו נובעת מהפיזיקה של השידור:

• רעש סטטי: בניגוד ל-FM שמתעלם מרוב הרעשים החשמליים, AM פגיע מאוד לברקים, קווי מתח ומכשירים ביתיים (נורות LED, מחשבים). באות סטריאו, הפרעות אלו יכולות לגרום ל"קפיצות" או לתזוזה של הסאונד בין הצדדים.

• תופעת ה-Platform Motion בלילה: בלילה, אותות AM חוזרים מהיונוספירה. בסטריאו, זה יכול ליצור אפקט מבלבל שבו הסאונד נראה כאילו הוא "נוטה" או גולש מימין לשמאל בגלל שינויים במופע (פאזה) של האות.

4. AM סטריאו מול HD Radio

כיום, רוב ה-AM ה"דיגיטלי" הוא למעשה HD Radio (טכנולוגיית IBOC), שהיא זרם דיגיטלי הרוכב על האות האנלוגי.

• AM סטריאו (C-QUAM): אנלוגי טהור. הוא נשמע "חם" ואין בו שום השהיה (Delay), אך הוא דועך בהדרגה לרעש סטטי ככל שמתרחקים מהמשדר.

• HD Radio: נשמע כמו קובץ MP3 באיכות בינונית. הוא צלול לחלוטין עד שהוא מגיע לנקודת הניתוק, שבה הסאונד פשוט נעלם לגמרי.

  תכונה	AM רגיל	AM סטריאו (ארה"ב)	FM סטנדרטי
  רוחב פס (תדרים)	כ-3–5 kHz	עד 15 kHz	כ-15 kHz
  ערוצים	מונו	סטריאו	סטריאו
  עומק האות Signal Depth	שטוח/צר	רחב/דינמי	נאמנות גבוהה (Hi-Fi)
  פרופיל רעש	נטייה לרעש סטטי	סטטי + שינויי פאזה	נקי מרעש ברוב המקרים

בשורה התחתונה: אם יש מקלט איכותי ואתם נמצאים ליד תחנה חזקה שתמכה בפורמט הזה היסטורית, AM סטריאו נשמע כמו גרסה "חמה" של FM. עם זאת, במקלט מודרני סטנדרטי, סביר להניח שלא תדעו בכלל שקיים אות סטריאו בשידור.

* C-QUAM- Compatible Quadrature Amplitude Modulation - זהו תקן טכני לשידורי AM סטריאופוניים שפותח על ידי JCR, מוטורולה בשנת 1977, זהו שנועד להיות תואם באופן מלא למקלטי AM מונופוניים ישנים יותר. הוא פועל באמצעות אפנון ריבועי לקידוד מידע סטריאו תוך שמירה על האות הראשי ניתן לזיהוי כמונו סטנדרטי. מידע נוסף - ראו בויקיפדיה