השוואה בין DAB, DAB+ ו-IP מבחינת איכות השמע עבור משתמשים ניידים
סיכום קצר
איכות השמע הכוללת הטובה ביותר בנייד (כאשר יש לכם נתונים/WiFi סבירים): IP (Opus/AAC) - היעילה ביותר, האיכות הנתפסת הגבוהה ביותר, אדפטיבי.
הטוב ביותר במקומות בהם הנתונים הסלולריים גרועים אך קיים כיסוי שידור: DAB+ - קודק שידור יעיל (HE-AAC), כיסוי SFN חזק, סוללה נמוכה יותר במכשירים עם מקלט.
הטכנולוגיה הכי פחות יעילה/ותיקה: DAB (MP2) - דורש קצבי סיביות גבוהים בהרבה לאיכות מוזיקה דומה.
להלן אני משווה אותם לפי הגורמים שמעניינים מאזינים בנייד.
| גורם | DAB (MP2) | DAB+ (HE-AAC / AAC+) | IP (Opus / AAC / MP3, adaptive) |
|---|---|---|---|
| קודק טיפוסי | MPEG-1 Layer II (MP2) | HE-AAC (AAC+ / AAC v2) | Opus / AAC / אחרים |
| קצב ביטים טיפוסי לשידורי מוסיקה | 128–192 kbps | 48–128 kbps | 32–256 kbps (אדפטיבי) |
| איכות נתפסת לדיבור | טוב ברמה נמוכה-בינונית של kbps | טוב מאוד ב kbps נמוך | מעולה (Opus יעיל מאוד ) |
| איכות נתפסת למוסיקה | בסדר ב 128 kbps, צריך יותר kbps | טוב מאוד ב 64–96 kbps | הכי טוב (Opus/AAC ב96–128 kbps מתחרה או יותר טוב DAB) |
| עמידות לניידות | טוב (COFDM, SFN) | כמו DAB | סלוי בכיסוי הסלולרי; מסוגל לבצע buffering ולהתאים את עצמו |
| דעיה בקליטה בזמן תנועה | נמוכה אם הקליחטה טובה | זהה | סיכוי גבוה לאזורים עם פערי קליטה, ה buffering עוזר להתגבר על התופעה |
| Latency יתירות | נמוכה מאוד | נמוכה מאוד | יותר גבוהה (buffer-dependent) |
| שימוש סוללה בסלולרי | נמוך (אם הטיונר בקושחה ) | נמוך (אם הטיונר בקושחה ) | גבוה (סלולרי/Wi-Fi active) |
| נתונים / עלות | חופשי | חופשי | לפי עלות שירות הנתונים בשירות הנייד |
| תכונות נוספות | מוגבלות | מוגבלות | עשירות (metadata מטאדאטה , artwork גרפיקה . אלבומים, on-demand תוכן לפי דרישה) |
נקודות טכניות מרכזיות
הסבר בסיסי:
יעילות הקודק: MP2 המשמש את DAB הקלאסי הרבה פחות יעיל מ-HE-AAC (+DAB) ומקודקים מודרניים של סטרימינג. משמעות הדבר היא ש-MP2 זקוק לקצב סיביות גבוה משמעותית כדי להישמע טוב באותה מידה. HE-AAC (+DAB) הוא צעד גדול קדימה - מוזיקה/דיבור טובים יותר בקצב סיביות נמוך בהרבה. Opus (קודק האינטרנט המודרני) יעיל אף יותר מ-HE-AAC ברוב התרחישים הניידים, במיוחד בקצב סיביות נמוך ועבור תוכן מעורב של דיבור ומוזיקה.
קצב סיביות לעומת איכות נתפסת: בטלפון עם אוזניות, זרם Opus או AAC בקצב של ~96-128 kbps בדרך כלל ייתן מוזיקה טובה ונקייה יותר מאשר MP2 בקצב סיביות של 128-192 kbps. DAB+ יכול להישמע קרוב מאוד ל-IP בקצב סיביות דומים בגלל יעילות HE-AAC.
ניידות ועמידות: DAB / +DAB משתמשים במודולציה משדרת (COFDM) ולעתים קרובות ברשתות תדר יחיד (SFN) - זה מספק כיסוי עקבי באזורים מתוכננים היטב והשהיה נמוכה. הזרמת IP תלויה בקישור הסלולרי: אם תעברו פער כיסוי או תחליפו תאים, ייתכן שתראו אחסון במאגר או הפרעות קצרות; ABR (קצב סיביות אדפטיבי) טוב ומאגרי לקוח קטנים מפחיתים את ירידות האיכות אך מוסיפים השהייה.
השהייה: לשידור (DAB / + DAB ) יש התחלה כמעט מיידית ועיכוב מינימלי (טוב לאירועים חיים). IP משתמש בדרך כלל במאגרים של מספר שניות (השהיית התחלה 2-10+ שניות) להשמעה חלקה; ניתן להגדיר אותו להשהייה נמוכה יותר במחיר של יותר נפילות.
סוללה וחומרה: אם למכשיר יש מקלט DAB ייעודי, הוא לרוב משתמש בפחות חשמל מאשר הזרמת סלולר רציפה. רוב הסמארטפונים אינם מגיעים עם מקלטי DAB, כך ש-IP היא בדרך כלל האפשרות היחידה בפועל.
עלות וזמינות רשת: DAB / +DAB הוא בחינם לאחר שברשותכם המקלט. IP משתמש בנתונים - דאגה מרכזית של המשתמשים בתוכניות מדודות או ברשתות חלשות.
המלצות מעשיות למשתמשי מובייל
- אם יש לכם גלישה סלולרית אמינה או Wi-Fi ואתם רוצים את תכונות האודיו הטובות ביותר: בחרו זרמי IP מקודדים עם Opus (או AAC) בקצב של 96-128 kbps למוזיקה; 32-64 kbps Opus/AAC לרדיו דיבור.
- אם אתם נמצאים באזור עם כיסוי DAB+ חזק (והמכשיר שלכם תומך בכך), ואתם רוצים השהייה נמוכה וללא שימוש בנתונים: +DAB הוא בחירה מצוינת - יעיל במיוחד לדיבור וסבירה למוזיקה בקצבי סיביות צנועים.
- הימנעו מהסתמכות על DAB קלאסי (MP2) אם איכות מוזיקה גבוהה היא המטרה שלכם - הוא זקוק לקצב סיביות גבוה כדי להתאים לקודקים מודרניים.